רוני אשכול Roni Eshkol

כותבת ומציירת

יום רביעי, 16 במרץ 2011

ויהי ערב שלי


אני אחת מהדור ההוא שיודע לדקלם את ויהי ערב של פניה ברגשטיין מההתחלה ועד הסוף,
זה (ואיה פלוטו) טבוע בי כל כך עמוק, הרבה מעבר להיכרות שלי עם עצמי.
לפני חודשיים בערך התפרסמה באתר "הפנקס" תחרות איורים בעקבות התמונה הדרמטית ביותר בסיפור
כשהילדה מתפרצת אל הלול בלילה כדי לבקש סליחה מהתרנגולת,
אבל כולם נבהלים וכועסים והכל מתחרבש.
כל כך מוכר ועצוב.
אפילו הירח כועס.
וזה באמת לא היה בכוונה.
יש רגעים כאלו בחיים,
שנדמה שהכל נגדך.

בקיצור, הרמתי את הכפפה, ואת העיפרון והנייר,
וכהתחלתי לשרבט רעיונות לתחרות
http://ha-pinkas.co.il/?p=4113
התחתונים הובילו אותי אסוציאטיבית למאה שערים ולאוטובוסים הנפרדים המוטרפים האלה,
שמהם שומרת נפשה תרחק.
ציירתי בעיפרון ועט והתעצלתי לשדרג בעצמי אז עידית נבו חברתי המוכשרת עזרה לי לנקות את האיור בפוטושופ
(המצאה מדהימה, מקום שני אחרי אפידורל)
ורק אחרי ששלחתי את הציור אמא שלי הציעה רעיון מבריק: לצייר בתוך האוטובוס תרנגול כפרות.
כפרה עליה. זה היה מאוחר מדי כבר...

תגובה 1:

רוני אמר/ה...

הרעיון מצוין, ולדעתי גם הביצוע.
(זוכרת מה היתה התגובה הראשונה שלי לציור הזה? אז באמת.)

מרעה ועדר עיזאות

מרעה ועדר עיזאות